
Noa Rubin
- Apr 29, 2020
- 2 min
היום הארבעים ושבעה
היום הארבעים ושבעה. היום אני רוצה לשאול אתכן שאלה.
קודם הקדמה קצרה. אתמול דיבר איתי מישהו, שכמוכן, קורא את הפוסטים האלה.
למרות שאני מקפידה לפנות אליכן, בלשון נוכחות ולא נוכחים, גם הוא קורא. אני מאמינה שיש עוד כמה גברים שקוראים, אבל לא ממש משנה לי.
מה שאני רוצה לספר זה, שהוא אמר לי, בין יתר הדברים שהיו בשיחה, ואני בטוחה שזה מתוך דאגה ורצון טוב, הוא אמר, תפסיקי להיות עצובה, תפסיקי לשדר שאת עצובה, זה לא טוב לעסקים.
אמרתי לו שאני לא עצובה. וזה נכון שלפעמים חודרת מחשבה עצובה ואני

Noa Rubin
- Apr 28, 2020
- 2 min
היום הארבעים ושישה
היום הארבעים ושישה.
והוא היום החמישי שהחנויות פתוחות בו.
ושלושה ימים לפני תחילת הלימודים של הקטנה.
אני מרגישה שציוני הימים האלה, הם כמו ספירה מנקודה חדשה שהתהוותה בעולם.
כמו שלידת ישו היא שנת ה 0 של ספירת הנוצרים, וספירת היהודים מבריאת העולם, אז ספירת ימי הקורונה (הפרטיים שלי), וספירת הימים מאז שכביכול התחיל המסע העסקי החדש, הם הספירה החדשה של דברי ימי קורונה שלי.
נכון שזאת לא נקודת אפס, ונכון שהיתה המשכיות מסויימת בעבודה במהלך חודשים מרץ ואפריל, אבל למרות זאת, זה מרגיש לי כמ

Noa Rubin
- Apr 27, 2020
- 2 min
היום הארבעים וחמישה
היום הארבעים וחמישה. והוא היום כרביעי שהחנויות פתוח... אופס. היום סגור. סגר, עוצר, יום העצמאות.
יושבת כבר חצי שעה על הספסל, מקשיבה לשקט, לציפורים המצייצות, למשפחות המתעוררות בבניינים מסביבי לעוד יום ארוך ומשעמם בבית.
התעוררתי בשש בבוקר, ונשאבתי לשקט הזה.
חלף רק שבוע וחצי מאז שוחרר הסגר, וכבר התגעגעתי לשקט הזה ששוב התמלא בשאון העיר.
גם אם ברחוב לא נוסעת אף מכונית, וגם אם שבע בבוקר והחנויות עדיין לא נפתחו - כשאין סגר, יש רעש. אולי מנתיבי איילון וכביש 4 שרחוקים שני קילומטר קו א

Noa Rubin
- Apr 26, 2020
- 2 min
היום הארבעים וארבעה
היום הארבעים וארבעה. והוא היום השלישי לפתיחת החנויות, ובטבלת יאוש היום החמישי לפני שהקטנה חוזרת לגן. אלא אם היא תהיה בסבב השני של שלושת הימים ואז זה עוד שמונה ימים.
על הגדול אין מה לדבר בכלל, אבל מצד שני, כמו שהממשלה הזאת פועלת בלי תוכנית סדורה, בכיבוי שריפות והחלטות מהיום למחר - יש מצב שגם הוא חוזר אוטוטו.
אבל בינתיים, לא. רוח קרירה של בוקר נושבת פה על הגבעה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
האמת היא, שאין לי באמת משהו מעניין במיוחד להגיד על זה. כי אני לא באמת מבינה את הכאב

Noa Rubin
- Apr 25, 2020
- 3 min
היום הארבעים ושלושה
היום הארבעים ושלושה. שהוא היום השני לפתיחה המחודשת של החנות.
נראה לי שאין מנוס מלהחזיר את העובדת לחנות. אין לי שום אפשרות להיות בחנות מהבוקר ועד הערב, ויש לי ״בעיית״ ילדים.
בעיה מבורכת, אבל בעיה.
וגם בשבוע הבא כשהקטנה תחזור לגן, היא תחזור רק לשלושה ימים מתוך שישה. מה נעשה עם השלושה האחרים? מה שאני עושה היום. לוקחת אותה איתי לעבודה.
מה רע? שמלות צבעוניות, תכשיטים, נעלי עקב, כל מה שילדה ממוצעת אוהבת לשחק איתו. ממוצעת? - כן. אבל שלי לא ממוצעת. שלי מיוחדת במינה:), מקסימום נעלי ע

Noa Rubin
- Apr 24, 2020
- 2 min
היום הארבעים ושניים
היום הארבעים ושניים. והוא היום הראשון לחזרה לפעילות עסקית מלאה. המצחיק והעצוב הוא, שעד שלא יחזרו הירידים (כלומר התקהלות של מעל 50 איש), ועד שהמשק לא יתאושש לגמרי (מעריכה שלפחות שנה מהיום), פעילות עסקית מלאה לא תחזור.
מהיום המאבק מתחיל.
חוזרים לנקודת אפס חדשה, שלא ממש ממוקמת על האפס אבל יש לה איפיונים דומים, ומתחילים לעבוד מחדש.
~~~
אז אחרי שבת מתישה, מתחיל עוד שבוע שליבי נחמץ על הילדים. הם מתעוררים לבוקר דומה לאתמול, והארבעים הקודמים לפניו, בוקר שלא ממהרים לצחצח שיניים ולהתלב

Noa Rubin
- Apr 23, 2020
- 2 min
היום הארבעים ואחד
היום הארבעים ואחד. אתן מכירות את זה שאתן שומעות מה שאתן רוצות לשמוע? אז בחמישי בערב, בחדשות, אמרו כתבו והכריזו על זה שחנויות הבגדים עומדות להיפתח כבר מחר, והממשלה מתכנסת בשעה זאת (חמישי בערב) כדי לאשר את ההקלות.
הגיע חצות בין חמישי לשישי, ועדיין אף מילה. בשבע בבוקר של יום שישי, הודעה, הממשלה תתכנס בבוקר כדי לאשר את ההקלות.
ובאמת, בשעה 11 בערך, כותרת בוואי נט, ההקלות אושרו. כל חנויות הרחוב ייפתחו.
אני, שכבר הייתי בחנות, נשמתי לרווחה ענקית, והכרזתי קבל עם ופייסבוק - זה קרה!!

Noa Rubin
- Apr 21, 2020
- 3 min
היום השלושים ותשעה
היום השלושים ותשעה. כבר שבוע שהציפורניים שלי מתאווררות מלק. והבוקר החלטתי שדי, מספיק עם האנמיות הזאת, וקדימה למרוח.
אז בחרתי בורוד. לא סתם ורוד, אלא כזה זרחני, ועוד בבקבוקון חדש שקניתי לפני כמה חודשים ועוד לא הספקתי להשתמש בו.
לק חדש נמרח טוב. תמיד. לא משנה איזה סוג. אז שמתי שתי שכבות, וכשאני אעלה הביתה, אמרח את השלישית ועוד שכבת ציפוי מגן שתשמור על הלק במצב טוב שבועיים בערך. אתמול עשיתי ניסוי כלים בחנות.
פתחתי אותה. זאת אומרת לא ממש פתחתי אותה, כי אסור. עדיין. אבל הוצאתי את

Noa Rubin
- Apr 20, 2020
- 2 min
היום השלושים ושמונה
היום השלושים ושמונה. יש לי יום עמוס היום. ומחר כבר חמישי ואז עוד פעם שישבת, ולא הספקתי לעשות כלום השבוע.
לא כי לא היה לי זמן, או בעצם, כי באמת לא היה לי זמן. כי הילדים צורכים כל טיפת אנרגיה אחרונה שלי. וכי הייתי עסוקה בחלק גדול של השבוע למרר על גורלי המר ועל המצב הלא הגיוני במדינה הזאת.
אז די.
מספיק להתבכיין.
מספיק לחשוב שמישהו יעזור לי לצאת מהמצב הזה.
אם אין אני לי, מי לי.
לא היה, לא יהיה ואין משפט יותר מתאים מזה כדי לתאר את המצב הנוכחי שלי, ואת מצבי הסוליסטי בחיים - בעבר,

Noa Rubin
- Apr 19, 2020
- 2 min
היום השלושים ושבעה
היום השלושים ושבעה. כמה הולם זה כשאני קמה בבוקר בלי שום חשק לצאת מהמיטה, בלי שום רצון לטרוף את כל העבודה שיש לי, בלי טיפת חשק לראות את הילדים ולהכין להם שוקו, ואז אני יורדת למטה והספסל שלי תפוס?
נכון הולם? אין לי, פשוט נגמר לי, לא בא לי יותר על הדבר הזה. על זה שהסחורה שלי תקועה במתפרה שכבר פתוחה אבל הפועלים לא מגיעים לעבוד, על זה שהגזרניה לא עובדת ולא ברור מתי תחזור לעבוד ויש עוד דגמים לגזור. על זה שהחנות שלי, מכל החנויות במשק, הוחרגה ונשארת סגורה בינתיים, ועל עוד מיליון ואחד