היום הארבעים ושישה

היום הארבעים ושישה. והוא היום החמישי שהחנויות פתוחות בו. ושלושה ימים לפני תחילת הלימודים של הקטנה. אני מרגישה שציוני הימים האלה, הם כמו ספירה מנקודה חדשה שהתהוותה בעולם. כמו שלידת ישו היא שנת ה 0 של ספירת הנוצרים, וספירת היהודים מבריאת העולם, אז ספירת ימי הקורונה (הפרטיים שלי), וספירת הימים מאז שכביכול התחיל המסע העסקי החדש, הם הספירה החדשה של דברי ימי קורונה שלי. נכון שזאת לא נקודת אפס, ונכון שהיתה המשכיות מסויימת בעבודה במהלך חודשים מרץ ואפריל, אבל למרות זאת, זה מרגיש לי כמו נקודת התחלה של משהו חדש. אז היום החמישי, שהוא יום חמישי (למי שאיבדה ספירה), מתחיל במשלוחים שאוציא לכמה לקוחות יקרות שרכשו במהלך החג פריטים חדשים ומרגשים. לאחר מכן אצא לחנות, ככל הנראה עם הילדים, אקווה שהם לא ישגעו אותי יותר מידי ואולי אפילו יגיעו כמה לקוחות ויתחדשו בשמלות יפות, ומתישהו מאוחר יותר אני צריכה להגיע לגזרניה ולספק הבדים. יכולות לנחש למה? ברור. מכנסיים בנות, חייבת מכנסיים חדשים. אוי קורונה קורונה, איך עשית לנו באלגן בכל העניינים, איך כל דבר שאני רוצה לתכנן תלוי בכל כך הרבה גורמים שקשורים אלייך. יא אללה איתך קורונה. שיגעת את רבי. יום העצמאות עבר עליי בעצב. למה עצב? כי היינו לבד שלושתנו, וכששניים מתוך השלושה הם הילדים שלך, זה מרגיש לפעמים יותר לבד. ולא התכוננתי לשום מנגל או על האש בבית משום מה, ולא קניתי בשר ולא עשינו שום דבר שקשור לחג. אם הייתי באמת לבד, זה לא היה מאוד מזיז לי. אבל כששני הילדים האהובים האלה בבית, ואני לא מספקת להם את חווית החג בשום דרך שהיא, זה קצת עצוב. בדרך כלל אנחנו מגיעים בערב יום העצמאות לבאלגן של ההופעות והזיקוקים, ולמחרת, אבא שלהם לוקח אותם לים לראות את המטס או שאנחנו מתמנגלים איפשהו. הפעם, כלום. ולראות כל היום בפייסבוק ובחדשות את עם ישראל חוגג בשמחה עם מנגלים מאולתרים במרפסות, ושולחנות שנפתחו באמצע הרחוב, ולראות את הבן שלי נטרף מהריח של המנגל אצל השכנים, ומת לאיזה סטייק טוב, (למרות שעשינו על האש לפני כמה ימים והוא טרף בשר והזכרתי לו את זה) וממש לא היתה לי שום אפשרות לספק לו אתמול את הקרייב הזה (כי הכל היה סגור), זה היה קצת עצוב. ככה זה, מי שלא טרח בערב שבת לא יאכל בשבת. אז לא התכוננתי, וזה מה שיצא. בקיצור, טוב שעבר. וטוב שיום חדש היום. אז עם עיניים קדימה, ושיר חדש בלב, ננסה להפיק מהסוף שבוע הזה משהו טוב. נורא מבלבל העניין הזה של החג עם הסופשבוע ועם ימי הקורונה ההזויים. חמישי היום:) שיהיה חמישי שמח