
Noa Rubin
- Jan 19, 2021
- 2 min
עד מתי?
כן כן, אתן רואות נכון. ספיידרמנית קטנה התחילה להסתובב לי בבית. הילדים מתחרפנים באופן סופי. לא מהסגר הנוכחי כמובן, אלא מכל השנה המשוגעת הזאת. אבל הסגר הנוכחי, כבר עובר כל גבול. אתמול הופיעה כותרת בוואינט, שמדגימה באופן מאוד ברור את מה שהתקשורת מאכילה אותנו ואיך זאת רק דרך אחת להסתכל על המציאות. הכותרת אמרה: ישראל במקום הראשון באכיפת ההגבלות. חמש מאות אלף דוחות על הפרת ההגבלות, לעומת רק שלושים אלף בבריטניה. אז בואו תראו דרך אחרת להסתכל על הממצאים. ישראל במקום הראשון בהפרת ההגבל

Noa Rubin
- Jan 13, 2021
- 2 min
אנשים טובים באמצע בדרך
המעונן הזה, עושה הרגשה של שש בבוקר למרות שכבר שמונה וחצי וילדים התחילו להתרוצץ ברחובות. חותמת על המעונן הזה לפחות חצי מהשנה. כל יום אני מתעוררת בין חמש לשש בבוקר. ככה אני, טיפוס של בוקר. ההספק הכי טוב ויעיל קורה בבוקר, המוח הכי חד ומפוקס קורה בבוקר. בשתים עשרה ככה, אני מתחילה לדעוך. ואם לא ממלאת את המצברים בשנ״צ בריאה כזאת, בערב אני עייפה ולכן עצבנית יותר מהרגיל ואנחנו לא רוצים שאמא תהיה עצבנית יותר מהרגיל:) אז השעון שלי מכוון לחמש ארבעים וחמש, ואם לא הוא, אז היקיצה הטבעית מו

Noa Rubin
- Jan 8, 2021
- 2 min
סגר מספר שלוש (או ארבע)
שלא כראוי לסגר, וכראוי לשישי בבוקר, רעש מחריש אזניים ברחוב. מכוניות, אוטובוסים, אנשים הולכים, ילדים צועקים, אופנועים מטרטרים, כלבים נובחים. שישי בבוקר, יום מספר אחד של סגר מספר שלוש, או שבעצם ארבע. כבר איבדנו ספירה. לא יודעת אם שמתן לב, אבל אני כבר הפסקתי להתווכח עם הקורונה. לא מתווכחת עם העובדות. בעיקר כי הפסקתי לעקוב אחריהן כי הן לא מעניינות אותי. עדיין חושבת שהיה צריך לטפל בכל ה״מגיפה״ הזאת בצורה אחרת, ולא לתת לה במה ויחסי ציבור מטורפים כאלה, ובטח לא לתת למלך היושב בראש הע

Noa Rubin
- Jan 6, 2021
- 1 min
הטבעת
זהו סיפור (קצר) על ילדה יהודיה בלונדינית עם עיניים כחולות, בת 9, מעיירה קטנה בפולין. השנה היא 1939. בהוראת השלטון המקומי, היא עוזבת את ביתה בעיירה, והולכת מערבה, עם כל משפחות היהודים - לעיר הגדולה ורשה. אחרי שנה מזעזעת בגטו ורשה, (חוסכת לכן את הפרטים המצמררים), שניה לפני שנפרדה מהוריה ומאחיה הקטנים שנלקחו למחנות ההשמדה, אביה שלח אותה ואת אחותה בת ה 12, לכומר המקומי, שיספק להן תעודות זהות מזויפות, עם שמות חדשים ונוצריים. וכך היא עשתה את המסע מפולין לגרמניה, יחד עם אחותה הגדולה

Noa Rubin
- Jan 5, 2021
- 1 min
ערפל
נוסעת אל הלא נודע. לא רואה 50 מטרים קדימה, פשוט כי טריליוני טיפות מים קטנות בצורת ענן דחוס, מסתירות לי את הדרך. משל לקורונה, שעירפלה לנו את הראות, ולא איפשרה לנו לראות מה קורה חמישים מטרים קדימה, או במקרה של הממשלה - יומיים קדימה. בתפקיד הרחוב - הדרך שלי להמשיך להפעיל ולקיים את העסק בשנת 2020. בתפקיד טיפות המים - מבול ההנחיות והאיסורים והסגרים והעוצרים ההזויים ששטף אותנו השנה. ענן הקורונה הנוראי שהסתיר לנו כל השנה את הדרך שבה היינו אמורים ללכת, השאיר אותנו בחוסר ודאות, לוטים