היום השלושה עשר

היום השלושה עשר. פעמיים בחודש הזה אנחנו ביום שישי ה 13. (ה 13/3 היה גם יום שישי...) spooky...

כשחיכיתי הבוקר שיורידו לי את האספרסו, עמדה שם אישה מבוגרת ושאלה איזה יום היום, אמר לה המוכר שישי. שעה היא התפלאה שהיום יום שישי. נו בסדר גברת, תתקדמי. יום שישי היום, דומה לאתמול, ולמחר, והבנו את הקטע שאת רוצה לדבר ולדבר אבל אנחנו עומדים במקום סגור והקורונה אורבת לנו מכל פינה, אז די. קנית, שילמת, הבא בתור.

אני רואה את השינוי החברתי שהקורונה גורמת לנו. אני מלאת סקרנות אם השינוי הזה ישרוד אחרי שהקורונה תעבור מהתודעה. אנשים שומרים מרחק זה מזה. במעברים בסופר לדוגמא, הם מחכים שתצאי מהמעבר ורק אז נכנסים אליו. זה כל כך לא ישראלי לא להידחף ולהתחכך ולהימעך אחד על השני. ופתאום זה קורה. יש ספייס. זה נראה כמעט כמו (שאף אחד לא ישמע) נימוס... פתאום לא נצמדים אלייך בתור, לא נושפים לך בעורף, התור לגבינות בסופר נראה כאילו לא קיים. רק אז את פתאום מבחינה באנשים שעומדים במרחק שני מטרים אחד מהשני ומהגבינות. הכל יותר מרווח ומאוורר, פחות צפוף.

תמיד כשהייתי הולכת לקפה, הייתי יושבת בשולחן בצד, ודואגת שהשולחן הקרוב אליי לא יהיה קרוב כל כך, לכשיגיעו האנשים, שלא ישבו לי על הראש. זאת תכונה כזאת של אנשים, שלא נאמר ישראלים, גם כשהקפה ריק, ויש שולחן אחד שיושבים בו, הם דווקא ישבו ליד השולחן הזה. כאילו שמי שישב שם יודע שזה המקום הכי טוב בקפה אז כדאי לשבת לידו. לא חבר׳ה, זה לא המקום הכי טוב. זה רק אני יושבת פה כי אני רוצה קצת שקט בבוקר.

בקיצור, הריחוק הזה, זה קורה באופן טבעי. אני יושבת על ספסל ברחוב, ולא דואגת בשום צורה שמא מישהו ישב לידי. (כי הספסל כולו הוא 2 מטר). ומי שעובר ומכיר אותי ואומר לי שלום ומה נשמע, עושה את זה תוך כדי הליכה בלי לעצור אפילו:)

זה ברור שהעולם החברתי משתנה בעקבות הקורונה, בהמון תחומים, השאלה היא אם נחזור לסורנו אחרי שהקורונה תעבור מהעולם, או שזה יהיה תהליך הדרגתי שאנשים יתחילו להתחבר שוב אחד לשני, ואז אולי זה ייעצר באיזה שהוא מוד אירופאי מרוחק. ה social distancing הוא מבורך ליצור מוזר כמוני. אולי אחרי הקורונה אעבור לשוויץ או משו:)

ובנימה אופטימית זו, עברנו הלילה לשעון קיץ, שזה אומר שמשום מה התעוררתי הבוקר בחמש וחצי יקיצה טבעית של שעון חורף והשעה בטלפון היתה שש וחצי. יצאתי מהבית בשקט כשהילדים עדיין ישנים... נראה מה יקרה הערב כשיהיה עדיין אור והם יצטרכו ללכת לישון:)

ולענייני עבודה, אתמול זכתה עוד פאשניסטה נלהבת בשמלת איריס מקסי שלי. קוראים לה יעל הדס מלאכי והיא תוייגה בקבוצה בה נערכה ההגרלה.

והבשורה המשמחת, בשבוע הבא, אתחיל להראות לכן את הדגמים החדשים של קולקציית אביב 2020. מרגש.

שיהיה לנו סופ״ש מהנה, למרות ששוב לא נצליח כמעט להבדיל בין קודש לחול. אז לפחות אכתוב: שבת שלום:)