היום השישים

היום השישים.

היום שכחתי לכתוב תאריך בהצהרת בריאות של הגן. מזל שלא שלחו אותי הביתה בגלל זה היא כמובן לא הסכימה להוסיף בעצמה והייתי צריכה לחכות שתמצא את העט ולהוסיף את זה בכתב ידי. שחס וחלילה התאריך לא יידבק בקורונה:)

מחר ה 15 לחודש, וזה היום שחצי מיליון עסקים צריכים לשלם את המע״מ. פוסט שכתבתי בנושא לקבוצת העצמאים ״אני שולמן״ , שקרא לעצמאיים לא לשלם מיסים החודש, לא אושר ולא עלה לאוויר, ואפילו הודעה אישית לאחד ממנהלי הקבוצה, לא זכה בכלל למענה. הפוסט עסק בזה שהעצמאיים צריכים לעשות מחאה אמיתית, מחאה שבאמת תכאיב למדינה, כמו שהיא הכאיבה לנו. מחאה אמיתית, שנובעת ממצב קיומי אמיתי. אין כסף לשלם מע״מ, ולכן לא נשלם. לא לעמוד ולצעוק מול ביתו של שי באב״ד, לא לעמוד בכיכר רבין במרחק של שני מטרים כמו חיילים מסודרים וממושמעים, אלא לגעת באמת בקרביים של האוצר במדינה - כסף מזומן וישיר שהולך לקופת הציבור. כסף של חצי מיליון עצמאים שלא עבדו בכלל במרץ אפריל, או דחו את תשלום ינואר פברואר ויש להם עכשיו ארבעה חודשים (!) של מע״מ ומיסים לשלם. חצי מיליון עצמאיים, כפול מינימום של המינימום 1000 שח לחודש, זה שני מיליארד שקל שאמורים להיכנס מחר לקופת המדינה. לפחות. ואם הם לא ייכנסו, המדינה אולי תבין סוף סוף עם מי יש לה עסק, ומה קורה כשדופקים את העצמאיים. אבל כאמור, הפוסט לא אושר, ואני לא יודעת על שום יוזמה אחרת שהתאגדה כדי לא לשלם את המע״מ מחר. לצורך הבהרה, זה לא רק מע״מ. זה גם מס הכנסה וגם ביטוח לאומי. וביטוח לאומי לעצמאיים זה לא כמו ביטוח לאומי לשכירים. זה אלפי שקלים כל חודש! אז מה אתן אומרות? לשלם או לא לשלם? כי אם אני משלמת, זה בעצם צחוק מעבודה. כי אם אני נותנת להם כסף עכשיו, אז המענק שקיבלתי מהם, בעצם נמחק. מה עשינו בזה? הגענו לאפס. שוב.

מה היה נכון לעשות? קודם כל לבטל את תשלום המע״מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה לחודשי המשבר. לבטל. לא לדחות, לא להלוות, לא שום דבר אחר. פשוט לבטל. פשוט במקום להוציא מיליארדים למענקים ולמתנות של 500 שח לכל ילד, קודם כל לוותר מראש על ההכנסה הזאת למדינה מציבור העצמאיים. אחר כך, להוציא מיליארדים על תשלום מענקים שלא מביישים את ציבור העצמאים בישראל. מענקים שמאפשרים להם להמשיך להפעיל את העסק שלהם גם נוכח חודשיים שהממשלה סגרה להם אותו. יש אחריות ממשלתית, או אין? כנראה שאין. פשוט ביזיון.

אז זהו. זאת ההתלבטות הבוקר. לשלם או לא לשלם. אם רק היה כוח של 500,000 עצמאיים מאחוריי, ההתלבטות היתה קלה יותר.

וזאת לא התבכיינות, זה שיקול כלכלי קר ומחושב שכל עסק במדינת ישראל צריך לעשות עכשיו. כולם, חוץ מהרואה חשבון שלי שנח על זרי דפנה כי המשבר הזה כלל לא פגע בו (לדבריו), וחוץ מעוד כמה עסקים שפרחו ושיגשגו בתקופת הסגר.

אפרופו עסקים ששיגשגו בתקופת המשבר, אם כבר אני ״מנהלת״ פה את הכספים של המדינה, היה נכון לקחת מהם מיסים גדולים יותר, לטובת כל העסקים שלא עבדו. הם הרי הרוויחו 40% (!!) יותר בזכות זה שעם ישראל היה סגור בבית, אכל בטירוף ולא נסע לחו״ל. אז למה לא בעצם? נשיא המדינה מדבר על ערבות הדדית, אז שערבות הדדית תתפוס לתחומים נוספים מלבד ההדבקה בקורונה.

טוב די. התשתי את עצמי עם כל החישובים האלה על הבוקר. בטח גם אתכן:)

ואגב, הדבר השחור הזה שנמצא בקצה הספסל, זה זוג כפפות שעובדי הזבל שכחו פה:)