Search

היום העשרים ושניים

היום העשרים ושניים. שוב ירדו הטמפרטורות. זה מתאים לי מאוד, הקרירות הזאת. עזבו אותי עכשיו ממזגנים, מסנדלים, ממכנסיים קצרים. מתאים לי עוד קצת להתעטף עם עליונית שלא יהיה לי קר. לגרוב גרביים ולנעול נעליים. מתאימה לי עוד צינת הבוקר הזאת שמזככת לי את הנשימה. שמכווצת את כלי הדם שלי ובכלל, את כולי. טיפה:)

קלטתן אתמול איך התחילו לדבר על ״אסטרטגיית יציאה״ מהסגר הזה? כמעט בכל המדינות, העקומות התחילו קצת להשתטח, קצב ההדבקה האט טיפה, אז התחילו לדבר על איך ומתי יוצאים הדבר הזה. שאלתי את עצמי, מי בעריכת החדשות נתן את הקיו (cue) להתחיל לדבר על זה. האם זו הנחיה מלמעלה, האם הלמעלה אישרו את התזמון הזה שאפשר להתחיל לדבר על אסטרטגיית יציאה? ואם כן, (לא שיש לי בעיה אישית עם זה), אז למה לפני ליל הסדר? כשאתם כל כך חרדים מליל הסדר שמשפחות לא תעמודנה בבידוד ויצאו לעשות את הסדר ביחד ויעלו בצורה חדה את מספר ההידבקויות (שכמובן נוכל לראות אותו בוודאות רק שבוע שבועיים אחרי הסדר). למה לא חיכו ארבעה ימים ואז התחילו לדבר על היציאה, כי הרי כל בר דעת מבין שלדבר על אסטרטגיית יציאה מפיח שביב תקווה אצל האנשים, ואולי, חס וחלילה, רק אולי, יגרום להם לשחרר קצת את הכבלים והשלשלאות ולהפר טיפה את הבידוד. כבר עכשיו. סתם מן מחשבה כזאת שעברה לי בראש.

היום אני הולכת לסיים את הצילומים של הקולקציה החדשה. כן, כשעושים את הצילומים בבית יש את הפריבילגיה לעשות אותם בשתי פעימות. אפילו בשלוש:) אז יש עוד כמה דגמים שלא ראיתן. וכמובן עוד כמה צבעים שעדיין לא העלתי.

סך הכל אני מאוד מרוצה ממה שיצא. ואני כבר לא יכולה לחכות לראות אתכן לובשות את הצבעוניות האביבית המשמחת הזאת. חבל שהחנות לא פתוחה. ואני לא יכולה לצלם כל אחת שנכנסת ומודדת את השמלות החדשות. אבל זה ייגמר עוד מעט, ונחזור לשגרה ולנשים שנכנסות לחנות ומודדות את השמלות, ולירידים שבהם אתן עפות על הקולקציות שלי בהמון פרגון ואהבה. כן, אני מתגעגעת לזה. אני מתגעגעת לחיבוקים המדהימים שלכן, ולהתלהבות האמיתית הזאת שיוצאת לכן מהלב. וזה יחזור, אני יודעת. עוד קצת סבלנות.


פוסטים קודמים בבלוג