היום העשרים

היום העשרים. סיפורי הספסל ממשיכים. הפעם עם קפה מהבית, כי יום שבת וזה.

שמתן לב שמחסור בכיסאות בתי קפה, גרם לאנשים שרגילים לשבת בחוץ, להתחיל להשתמש בספסלים? פעם, בעידן טרום הקורונה, הספסלים היו מעוזם של הקשישים עם מטפלותיהם ואימהות עם ילדים. היום הם נחלת הכלל. אנשים ״יוצאים״ לשבת על הספסל.

ובכלל, הקורונה הזאת החזירה אותנו במובנים רבים 50 שנה אחורה, יש פחות מכוניות על הכבישים, אין פקקים, האוויר נקי יותר, יש מרחק סביר בין אנשים שיוצר מצב של כבוד ונימוס בין אדם לרעהו. התור שמתארך בכניסה לסופר. הסבלנות של האנשים שעומדים בתור לסופר. הסבלנות בכלל. המשפחה הגרעינית שקיבלה מקום של כבוד. הילדים שכבר מספיק משועממים כדי לחזור לשחק במשחקים של פעם. אתמול נסעתי עם האופנוע וראיתי בדרך, בחניה של בניין, משפחה משחקת בחבל קפיצה, והילדים מסובבים לאבא שקופץ בחדווה בחבל. משובב נפש. הילדים שלי ירדו אתמול לשחק כדורגל במגרש חניה מתחת לבית. וכשהאוכל היה מוכן, קראתי להם מהחלון: ילדים, בואו הביתה, האוכל מוכן. (כזה סבנטיז). וכל יום שמסתיים בשקט כזה של יום כיפור. במיוחד ערב שבת. הכל יוצר מן מציאות חדשה שכזאת, מלאה במצבים שאנחנו כבר לא רואים ב 2020, והם חזרו אלינו מהעבר בעדנה מחודשת.

כמי שגרה בעיר, הפער הזה בין מה שהיה לבין מה שעכשיו, מורגש באופן משמעותי. והוא נעים.

ולסיום, אתמול היה יום מאוד מרגש בו העלתי את תמונות הקולקציה החדשה כשאני מדגמנת אותה. כמה היה לי קשה להעלות את הראשונה, אתן לא מבינות. ואחרי כל הפרגון שלכן, את השניה כבר היה קל יותר להעלות:) הפריטים החדשים יעלו אוטוטו לאתר, שתוכלנה להתחדש ולשמוח בבגדים אביביים וצבעוניים.

ועד אז, יריד שוות מתלבשות אונליין - עד 199 בלבד! הגיע ליומו האחרון. הזדמנות אחרונה להתחדש בשמלות יפייפיות במחירים של עד 199 שח.

בינתיים תודה ענקית לכל מי שרכשה ביריד, ובכלל, בחודש האחרון. זה לא מובן מאליו שאתן ממשיכות לרכוש בגדים חדשים תוך כדי תמיכה בעסקים מקומיים שנקלעו למצב כלכלי הזוי מתוקף המגיפה. תודה. תודה. תודה.