Search

היום החמישים ושבעה

היום החמישים ושבעה.

הלכתי לקחת את הקטנה לגן. השמש ליוותה אותנו בעקשנות בלתי מתפשרת מול העיניים, כל הדרך. תוסיפו לזה מסיכה, מכותנה, על הסנטר, וחזרתי מזיעה כולי. כאילו רצתי חמישה קילומטר מינימום. מה זאת הלחות הזאת? רק מאי. מה יהיה באוגוסט? אה נכון, באוגוסט לא יהיו מסיכות:) אבל תהיה לחות וזיעה וחם. אמרתי כבר שאני לא אוהבת את הקיץ? לא? אז אני אומרת.

אתמול בערב נרשם עוד דילוג אלגנטי על החדשות. למרות שכשסיימתי לעבוד בשעה עשר בלילה, פתחתי טלוויזיה ושמתי את החדשות. אחרי חמש דקות הבנתי שזה לא ממש מעניין. חלוקת התיקים בממשלה? תעשו לי טובה. מנדלבליט, איילת שקד, ושאר החבורה? לא מעניין. הגנים? אותה גברת בשינוי אדרת. אי אפשר ליישם שום מתווה במאה אחוז. וכשאין מאה אחוז, הכל שטויות.

לאט לאט נגמר הסרט. ההוא, ההוליוודי, שכולנו היינו חלק ממנו. לאט לאט חוזרים ל״מתווה״ של טרום הקורונה. ילדים במסגרות, עבודה, מתחים רגילים של עבודה, כלים, כביסות וחוזר חלילה. אז אני עוצרת רגע ברשותכן, ושואלת את עצמי, אם אני נותנת לזה לעבור כלעומת שבא, או שאני מנסה לקחת משהו מהתקופה הזאת, ולשנות. לשנות מקום מגורים, לשנות צורת עבודה, לשנות משהו. שינוי כזה יסודי, מהותי. האמת, אין לי ממש כוח לזה עכשיו. אחרי החודשיים המשוגעים האלה, צריך לתת זמן לשגרה לחזור למלא את החיים שלנו, בלי יותר מידי שינויים מרחיקי לכת. נראה לי היו לנו מספיק כאלה. אבל אולי בצד על אש נמוכה, אני אתחיל לתכנן תוכניות לשינוי. אני אזכיר לעצמי כמה השקט הזה שהיה עשה לי טוב. כמה הילדים צריכים מרחבים. כמה אני לא צריכה את העיר הזאת שחונקת אותנו פה. אולי במחשבה לעתיד, אם עוד פעם יהיה פה כזה סגר מטורף, לפחות נהיה בחוץ, בטבע, קרוב לאדמה. חלומות חלומות, רק המילים חולמות חלומות. המציאות התובענית משבשת אותם ומרחיקה אותם מאיתנו בכל יום שעובר. מזל שנשארו לנו המילים:)

טוב, אני אפסיק לבלבל את המוח עם שינויים ושטויות, כי בסופו של דבר המציאות שוב מכה בפנינו וחזקה מכל דימיון, וכשצריך לפרנס ולכלכל את החיים היקרים האלה, קצת קשה לעצור ולעשות שינוי.

החנות היום שוב פתוחה, כרגיל. זה נחמד לי לכתוב את זה, שהיא פתוחה כרגיל, ולכן אני מציינת את זה שוב. אבל בגדול שעות הפעילות חזרו לשעות הקבועות והיום אני עובדת אחהצ, זאת אומרת שעד 19, אני שם. אז אני חוזרת על עניין השעות (שוב ): החנות שלי פתוחה כל יום 10-19, וייצמן 26 גבעתיים.

העיקר שאותי הצחקתי על הבוקר:)

שיהיה לכן יום משמח ומחויך


פוסטים קודמים בבלוג