ערב ראש השנה

ביום שישי בבוקר, ערב ראש השנה, עברו ליד החנות שלי, שני דובוני אכפת לי עצומי מימדים, כל כך גדולים שהראש שלהם כמעט נגע בשלט של החנות. זאת היתה תהלוכה של כל מיני דמויות ססגוניות, מלווה בתופים, סקסופון והמון צבעים משמחים. כי רוצים להרים את המורל של התושבים. כי רוצים להזרים קצת אנרגיה משמחת. כי בערב החג לא יכולנו לחגוג בהרכב משפחתי גדול. כי סגר חגים וזה. אבל לראות אתמול בחדשות את האוטובוסים שהגיעו לבני ברק וביתר עלית, עמוסים בחרדים שחוזרים מארוחות חג משפחתיות וגדולות, בניגוד להנחיות, עיצבן אותי. אני באופן אישי, רואה מסביבי ריחוק חברתי, מסיכות, ואיזו שהיא נכונות לפעול על פי ההנחיות. ואז לראות שיש ריכוזי אוכלוסיה שפשוט מצפצפים על ההנחיות, זה מעצבן. ולא בגלל שהם מדביקים את כל המדינה. אלא שבגללם, סוגרים לנו את המדינה.

ואף מילה על זה שהישיבות הוחרגו מהסגר. הישיבות, אלה שנרשמה בהן הדבקה משמעותית לפני איזה חודש. כי אם לומדים תורה, זה בסדר ללמוד. ואם לומדים ליבה, זה לא. בקיצור מה לנו ולסגר הזה? מה לנו ולהחלטות המוזרות של הממשלה ההזויה הזאת? מה לנו ולממשלה שמצפצפת על החוקים שהיא היא עצמה מנחיתה עלינו? ואל תדאגו, אני נחנקת עם מסיכה במקומות ציבוריים, אני לא פותחת את החנות כי אין קבלת קהל אז למה לפתוח, אני מפעילה את הילדים כאחרונת צוות הווי ובידור כי אין להם מסגרות, אני שומרת פחות או יותר על ההנחיות, כי אין לי כסף לשלם 5000 שח קנס עכשיו. ולא רק עכשיו. אבל בחייאת, אתם לא רואים מה קורה פה? תסגרו אותם ותשאירו לנו את האפשרות לנשום. אוויר, עבודה, ומסגרות חינוך לילדים.

וכמה מילים על תוכנית העבודה שלי לסגר הזה. כל יום אהיה בחנות לשעה שעתיים. לא כדי ״לקבל קהל״, אלא כדי להוציא משלוחים ולקבל הזמנות טלפוניות. אז אם אתן מזמינות מהאתר, ורוצות לדעת מה יש עוד בחנות, תתקשרו ותשאלו. חופשי. במקביל, אני עובדת על להוציא דגמים חדשים לכבוד החורף שיגיע אלינו (בעזרת השם) במהירה. לא יודעת אם אתן זוכרות, אבל קולקצית אביב 2020 היתה מטורפת לגמרי בגלל הסגר הראשון שהיה. ואני ממש מקווה שעכשיו לא יעשו לי באלגן. בכל מקרה, אם יש לכן בקשות מיוחדות לקולקציית חורף - חופשי על הבר. כי לבקש זה בחינם, ולקוות שזה יקרה - זה טוב. מה יצא מזה בסוף? רק הזמן יגיד, ורק הקורונה, בסופו של דבר, תכתיב.

לימים טובים יותר, נטולי הגבלות.