היום השלושים לסגר השני

היום שלושים לסגר השני, הוא היום הראשון לגל ההקלות השני קלטתן את זה? עכשיו יש גלי הקלות. גל הקלות ראשון, גל הקלות שני, ובתשיעי השם ישמור, הילדים אמורים לחזור לבתי הספר.

בכלל, נראה לי שבנוסף לכנופיית ביבי שמנותקת מהעם, גם חצי מדינה מנותקת מהמצב. כי הסגר ממש לא נגמר. אלפי בעלי עסקים עדיין סגורים. חלקם עם אפס הכנסה ופרנסה, ומאות אלפי אימהות לילדים בכיתות הנמוכות, עדיין צריכות לעשות שמיניות באוויר כדי לצאת לעבודה. רובן הגדול פשוט לא יוצאות. ומאות אלפי ילדים שמשתגעים בבית, עדיין סגורים. ועשרות אלפי קשישים, סגורים. אז לא. לא נגמר הסגר. ממש לא. החנות שלי עדיין סגורה, הירידים שאנחנו מגיעות אליהם ברחבי הארץ, עדיין אסורים. אז לכו תחזיקו את הראש מעל המים ככה. אבל הקטנה שלי, שהלכה היום לגן אחרי חודש של שעמום, אמרה לי לפני כמה ימים משהו חשוב. נסענו באוטו, היא ואני, והיא שמעה אותי מדברת בטלפון עם המתפרה שהודיעה לי ברגע האחרון, שהשמלות החדשות יגיעו רק ביום שלישי. יומיים לפני היריד. תיכננתי עליהן קודם, לצילומים וכאלה, והאיחור הזה ממש לא התאים לי. היא שמעה את השיחה, ושמעה את קריאות ה״אוי אוי אוי״ שלי על המצב הלחוץ. אז אחרי שסיימתי לדבר, היא אמרה לי, אמא, אל תדאגי, ראיתי בטלויזיה בתוכנית של מיילו, שגנבו לו את האופניים, ואבא שלו אמר לו שצריך להסתכל על הרע, ולא על הטוב. על הטוב ולא על הרע, תיקנתי אותה:) אז היא אמרה, כן, התבלבלתי. צריך להסתכל על הטוב, ולא על הרע. אז אל תדאגי אמא, יהיה בסדר. כן, זאת הקטנה שלי שמרגיעה אותי בעיתות משבר:) העיקר הקטנה החכמה הזאת הלכה לגן היום. שזה לגמרי מרגש ומשמח. וזה מפנה לי זמן יקר לעבוד במרץ לקראת היריד המקוון שקורה ממש השבוע.