היום העשרים וארבעה

היום העשרים וארבעה.

הלך עליי. המאפייה סגורה. אין קפה. כאילו לא מספיק הכל, עכשיו גם בגלל פסח ובגלל החמץ - לא יהיה לי במשך שבוע איפה לקנות אספרסו. אולי אשבר סוף סוף ואקנה מכונת אספרסו הביתה? שנים שטרנד מכונת האספרסו הביתית נפוץ לכל עבר, ואני בשלי. לא קונה. חלק משמעותי מהאספרסו בשבילי זה הטקסיות של לצאת מהבית בבוקר, השגרה של הקפה בבית קפה, וכו וכו. מכונת אספרסו ביתית, פחות עושה לי את זה. אבל אולי פסח 2020 בחסות הקורונה, זאת הזדמנות טובה להישבר:)

נשברת? מי נשברת? לא אני. לא תהיה מכונת אספרסו בבית:) ויש קולקציה חדשה מהממת, צבעונית, משמחת, ויש אפילו לקוחות שהתחדשו בה.

חשוב לי להגיד לכן משהו, אני יודעת שהמחירים של הדגמים החדשים יקרים יחסית למבצעי הקורונה האחרונים, ואני יודעת שחלק גדול מכן הידק את החגורה בימים טרופים אלו, ואני גם יודעת שחלק גדול מכן עדיין עובדות ומתפרנסות ומתחדשות בבגדים מפנקים, ואני יודעת שחלק מכן דוחות את הרכישות המרגשות לאחרי המשבר, אני יודעת הכל, ועדיין, זה המינימום שיכולתי לתמחר את הקולקציה החדשה. השמלות מורכבות ודורשות עבודה מסובכת, גם של הגזרן, גם של המתפרה, ושלא נדבר עליי בתהליך היצירה הבלתי אפשרי שהיה הפעם. אז תבינו. תקנו, או לא, או מתי תקנו- זה כבר ענייני הכיס שלכן. בינתיים - הפרגון שלכן שווה זהב. ותודה על כך! זה מאוד מחזק אותי לעבור את התקופה הקשה הזאת. אבל אני יודעת שאני אעבור אותה, כמו גדולה. כי אני לא נשברת, זוכרות?:)

בעודי כותבת, הקטנה התקשרה ואמרה שהיא רוצה להתלבש, עם השמלה הלבנה שאתמול בחרה לכבוד ליל הסדר, ולרדת אליי. אז אמרתי לה שהשמלה הלבנה היא לליל הסדר, וזה בערב. אז שתלבש את הפרחונית. נראה איזה מופע קומי יהיה לראות אותה מגיעה לפה, אחרי שהתלבשה לבד ובחרה לבד את החולצה שמתחת לשמלה, את הטייץ ואת הגרביים והנעליים. זה הולך להיות מצחיק:) למרות שמופעי הבגרות שהקטנים האלה מפגינים בתקופה הזאת - מעוררי השתאות וגאווה.

הם כאלה מקסימים הילדים האלה. ממלאים לי את הלב עשרים פעם ביום לפחות.

אגב, היא הגיעה. בלי גרביים. בלי חולצה ארוכה מתחת לשמלה עם השרוולים הקצרצרים. ראיתי אותה ונהיה לי קר:) אז שלחתי אותה מהר למעלה להביא קפוצ׳ון.

ומילה קטנה לסיום, על ליל הסדר. אני לא מתרגשת מהמצב ההזוי של הסדר/סגר השנה. לא נורא בכלל. לא סוף העולם. אנחנו מבשלים, נתלבש יפה, נקרא מה שנקרא בהגדה, נשיר שירים ויאללה לישון:) לא נורא פעם אחת לעשות סדר מצומצם מאוד. לא נורא פעם אחת לא לעמוד בפקקים. לא נורא פעם אחת לא לפגוש את כל המשפחה המורחבת בערב של מיליון מנות שאי אפשר לקום מהכיסא בסופו:) ותכלס, גם לא נורא לא לעשות פעם אחת סדר בכלל. הכל בסדר.