Search

המכה האחת עשרה

חשבתי שאני כבר אחרי. אחרי הכעס, אחרי האכזבה, אחרי ההתפוצצות מעצבים על הבידודים המטומטמים האלה, אחרי שהמערכת הצמידה אותי לקיר ולא השאירה לי ברירה אלא לחסן את הילדים, חשבתי שאני אחרי, ואני כבר אפאטית, משלימה עם גזירת הגורל העגומה הזאת שהילדים הבריאים שלי צריכים להיות בבית בגלל המדיניות הדפוקה של הממשלה. אז חשבתי. עד שהגיע הבוקר, בו הקטנה אמורה לחזור לבית הספר, וממש בעודנו בתור לבדיקה הפאקינג מוסדית בשמונה בבוקר, קיבלתי הודעה - הילדים נחשפו גם ביום חמישי לאחת המורות, והם שוב בבידוד. לא, כאילו יש יותר הזוי מזה. היינו כבר בדרך לבית ספר עם בדיקה שלילית ביד, ולא. שוב בידוד. חוזרים הביתה. אין לכם לב תגידו לי? אתם לא מרחמים על הנשמות הרכות האלה שכל פעם חוטפות אכזבה? כבר חשבתי שראיתי את כל מגוון ההזיות בשנתיים האחרונות של הסיוט הזה, אבל מסתבר שכל פעם נשברים שיאים חדשים. אצל הגדול, בית הספר כבר הרים ידיים לנוכח קצב הבידודים המטורף ופשוט סגר את הבית ספר וכולם בלי יוצא מן הכלל - לומדים בזום. ולא הולכים לבית ספר. ילדים בריאים לחלוטין, נשארים בבית, כי מישהו בממשלה שכח לשנות את ההנחיות ולהעביר את הבידודים האלה מהעולם. ואיך אפשר לעבוד שמתרוצצים לך שני ילדים בין הרגליים כל היום? אי אפשר. לא שיש עבודה, כי כולם בסגר ופוחדים. ממה אתם פוחדים???? מנזלת??? איפה הימים שהייתי מתקשרת לרופאה להגיד שהילד עם 39 חום ומנוזל והיא היתה אומרת עזבי, זה רק וירוס, יעבור לבד עוד שלושה ימים לבד. אז זה רק וירוס!!! שחררו אותנו מהשטויות! תנו לעבוד! תנו לנשום בשקט!! בחיי, חנקתם אותנו!

לפחות 1+1 באתר אולי יציל אותי מהתקופה ההזויה הזאת. כי את היריד שהיה אמור להיות בשילת השבוע - ביטלו. למה? כי כולם בסגר, אז מי יבוא? אז תראו לי שאתן באות, ותבואו לחנות, ולאתר, ולאן שאתן רוצות. רק תבואו:)


פוסטים קודמים בבלוג
Archive
  • Facebook Basic Square
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us