Search

הטבעת

זהו סיפור (קצר) על ילדה יהודיה בלונדינית עם עיניים כחולות, בת 9, מעיירה קטנה בפולין.

השנה היא 1939.

בהוראת השלטון המקומי, היא עוזבת את ביתה בעיירה, והולכת מערבה, עם כל משפחות היהודים - לעיר הגדולה ורשה.

אחרי שנה מזעזעת בגטו ורשה, (חוסכת לכן את הפרטים המצמררים), שניה לפני שנפרדה מהוריה ומאחיה הקטנים שנלקחו למחנות ההשמדה, אביה שלח אותה ואת אחותה בת ה 12, לכומר המקומי, שיספק להן תעודות זהות מזויפות, עם שמות חדשים ונוצריים.

וכך היא עשתה את המסע מפולין לגרמניה, יחד עם אחותה הגדולה, תחת שם וזהות נוצריים.

בגרמניה, במשך ארבע שנים, היא עבדה בחווה של גרמנים שונאי יהודים, שלא היה להם מושג שהפולניה הקטנה שהם מעסיקים - בעצם יהודיה.

כשהסתיימה המלחמה, היא ואחותה חזרו לפולין, לעיר הקטנה שממנה המסע הנוראי הזה התחיל.

הבית שלהם עדיין עמד על תילו, אבל חוץ מזה - הכל היה שונה.

שנתיים אחר כך, כשהיא בת 16, היא הכירה את מי שיהיה בעלה, והם התחילו את המסע לארץ ישראל.

את הבית הם מכרו, ובכסף שהשיגו מהמכירה, הם קנו שתי טבעות זהב כבדות, עם חריטה של השמות שלהם.


הילדה הקטנה האמיצה הזאת - זאת סבתא שלי.

ואת אחת הטבעות האלה - אני עונדת על ידי.


ולמה אני מספרת לכן את זה עכשיו ולא ביום בשנה שזה כביכול מתאים יותר?

כי במשך תקופה ארוכה לא ענדתי אותה כי היא הפכה לקטנה עליי.

אבל השבוע, אחרי הגדלה משמעותית, היא חזרה לאצבע הרביעית של יד שמאל שלי.


פוסטים קודמים בבלוג
Archive
  • Facebook Basic Square
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us

וייצמן 26 גבעתיים
Tel. 054-3030867

  • Facebook
  • Instagram
  • Pinterest

© 2023 by Noa Rubin