אנשים טובים באמצע בדרך

המעונן הזה, עושה הרגשה של שש בבוקר למרות שכבר שמונה וחצי וילדים התחילו להתרוצץ ברחובות. חותמת על המעונן הזה לפחות חצי מהשנה.

כל יום אני מתעוררת בין חמש לשש בבוקר.

ככה אני, טיפוס של בוקר. ההספק הכי טוב ויעיל קורה בבוקר, המוח הכי חד ומפוקס קורה בבוקר. בשתים עשרה ככה, אני מתחילה לדעוך. ואם לא ממלאת את המצברים בשנ״צ בריאה כזאת, בערב אני עייפה ולכן עצבנית יותר מהרגיל ואנחנו לא רוצים שאמא תהיה עצבנית יותר מהרגיל:)

אז השעון שלי מכוון לחמש ארבעים וחמש, ואם לא הוא, אז היקיצה הטבעית מוציאה אותי מהמיטה בסביבות השעה הזאת.

ולכן היה לי אך טבעי ונכון להגיד למוסכניק הנשמה שלי, שיבוא לקחת את האוטו בשעה שש וחצי, כמו שהוא ביקש, בגלל הסגר וזה.

ונחשו מה? ניחשתן כבר, נכון? דווקא אתמול בבוקר, התעוררתי בשבע ורבע. היש יותר מתבקש להתחרבש מזה?

אז הבן אדם המלאך הזה, עומד למטה במשך חצי שעה, מצלצל ומצלצל לי לטלפון, ואני, ישנה.

הטלפון על שקט כמובן, והשעון המעורר שמכוון לרבע לשש, הזיז לי מקסימום את הראש מצד שמאל של הכרית לצד ימין.

וכשהתעוררתי, וראיתי את כל השיחות האלו שלא נענו, חשכו עיניי. רציתי לחפור בור באדמה, להיכנס אליו, ועדיף שיהיו בו גם נחשים, כי זה מה שמגיע לי. הרגשתי כל כך לא נעים שזה קרה. דווקא איתו. דווקא להתגלמות טוב הלב עלי אדמות.

אז התקשרתי, והתנצלתי שמונים פעם, ודיברנו לדבר ולקבוע מועד אחר.

ואני בסערת בוקר לא נעימה שכזאת, חוככת בדעתי מה לעשות, אם לשלוח לו שוקולד, עם פתק של סליחה ענקית, אם להביא לו את האוטו בעצמי. ובעוד הבוקר מתקדם, ואני, שכבר יצאתי מבור הנחשים, ממשיכה לחשוב על דרכי פעולה, פתאום הוא מתקשר. אני עוד עשרים דקות אצלך. יא, איזה מלך, בטח נשמה, בוא בוא, יופי, אני בא.

וכשירדתי למטה, בדיוק שמונה עשרה דקות אחר כך, עצרתי במכולת וקניתי בונבוניירה פררו רושה, מהביוקר, גדולה כזאת, ובדיוק ראיתי אותו חונה ליד האוטו שלי (ואפילו הולך לשמור לי את החניה בזמן שהוא לוקח את האוטו ומטפל בו).

כראוי למלאך, שהוא גם מלך, הוא אמר די יא משוגעת אני לא לוקח את זה, ובכל זאת נתתי לו והוא לקח.

כשנעמי שמר כתבה את השיר ״אנשים טובים באמצע בדרך״, בחלק של האנשים הטובים מאוד - הוא שולט.

זה מהאנשים האלה, שמתפרנסים בכבוד, בצורה הכי ישרה שיש, ולא מפסיקים לפזר מסביבם נתינה בלתי פוסקת, אהבת חינם נקיה וטהורה, וטוב לב מרקיע שחקים.

זהו. זאת פיסת האופטימיות לבוקר הזה, הבוקר שלפני היריד.

השקט שלפני הסערה.

אז מחר מתחיל יריד שוות מתלבשות אונליין - גשם של הנחות, היריד המקוון השישי שאנחנו עושות בגלל המצב הלא הגיוני שנכפה עלינו.

כל האתר שלי יעמוד לרשותכן עם קופון 1+1, וזה הולכת להיות חגיגה לא קטנה.

סומכת עליכן שאתן כבר ממלאות את הסלים 🛍