Search

פוקוס

מכירות את המאווררים הקטנים האלה שנטענים ב USB? אז הנה הפתרון. אין מאוורר גדול? אז יהיה מאוורר קטן. והופ, שניה אחרי שכתבתי את זה, נגמרה הבטריה:) לא משנה. ירדו קצת הטמפרטורות על הגבעה, אז יש איזו בריזה חמקמקה שמידי פעם מפציעה ומנעימה לי את האוויר.

מה אני אגיד לכן? לגמרי יצאתי מפוקוס השבוע. סוג של שיחררתי. לקחתי לעצמי שבוע של חופש מכל עבודה. בחיי.., כמה אפשר להתמודד עם זה שהופכים לך את העולם? שסוגרים לך את העסק, שסוגרים את בתי הספר, להתמודד עם כל אלה, ולהפוך את העולם בעצמך כדי לשרוד, כדי שהילדים שלך יישארו שפויים, כדי שהבית ימשיך לתפקד. ועד שאת מרגישה שהדברים איכשהו הסתדרו, ונכנסנו לאיזו שגרה שמתעלה על המצב ההזוי במדינה, הנה זה קורה שוב. ושוב הופכים פה את המדינה. בחיי שזה לא נורמלי. אז אמרתי לעצמי, די..! תפסיקי להילחם. ולקחתי שבוע של הפסקה. הפסקת אש:) הפסקה במלחמה הזאת לשרוד בתנאים לא הגיוניים. בשבוע הבא, בין יום כיפור לסוכות, אתעשת על עצמי ואתכנס לטובת מיקוד מדוייק של איך בדיוק אני הולכת לעבור את התקופה הזאת.

אני לא רוצה שמדיניות כיבוי השריפות של הממשלה הדפוקה הזאת תאלץ אותי לעבוד גם כן בפורמט הזה, של כיבוי שריפות. לא רוצה. רוצה לתכנן, רוצה מהלכים, רוצה סדר. לא את הכאוס המשתולל במדינה הזאת, לא את חוסר הוודאות שהיא משליטה עלינו כל שני וחמישי. אני אתכנן, אני אזום, אני אשלוט במצב. כי אם אין לי, כבר הבנו את זה מזמן, מי לי? [העיקר שאני כותבת את זה. ומתכוונת לזה. לפחות זה:) צעד ראשון...]

היום, במסגרת ה״סגר המלא״, במסגרת הקילומטר שמסביב לביתי, אעשה צילומים שיקדמו מבצע חגים שילך יד ביד עם הסגר הזה ועם השליחים שמתרוצצים ממקום למקום כדי להביא לכן את החבילות שיוצאות מהחנות שלי. נראה איך יצא, במסגרת המגבלות:)

ועד אז, תחזיקו מעמד תיהנו מהחופש הכפוי ותשתדלו להישאר שפויים, ושפויות.


פוסטים קודמים בבלוג