היום השלושים ושניים

היום השלושים ושניים.

תראו מי חזר!! האספרסו שלי. איזה טעם גן עדן. מי היה מאמין שאגיד על אספרסו מהמאפייה, טעם גן עדן. ועוד לראות אותי נכנסת למאפייה שהיתה סגורה שבוע, מפוצצת בקרואסונים, בייגלה, לחמים, לחמניות, וריח משכר, ולא מעניין אותי כלום. רק האספרסו שלי. כן, זה המחיר של להיות קצת משוגעת, ועוד אחרי החודש הזה, הרבה משוגעת. די כבר, בחיי!! הבנו את העניין. התשתם לנו את הצורה. חודש?? חודש בבית עם הילדים? לא יכולה לראות אותם יותר. כבר עדיף להידבק בקורונה ושישלחו אותי לבידוד באיזה בית מלון...

הבוקר הקטנה עלתה לי על העצבים ככה טוב טוב, אז לא פלא שאני מוציאה את האגרסיות כאן. במילים. בטור הזה שאתן כל כך אוהבות לקרוא. רק אל תשכחו, אלה המילים שלי, המחשבות שלי, הדעות שלי. לא צריך לקחת אותי כל כך ברצינות, גם כשאת חושבת שאני ממש טועה. זה ממש לא סיפור. כי זאת רק אני... אז נחזור לקטנה, שהתעוררה חמש דקות לפניי, העירה אותי, ודרשה שוקו ועוגה עוד לפני ששטפתי פנים. וזה ממש לא הולך ככה. אין מצב! קודם אמא שוטפת פנים ומצחצחת שיניים, ורק אחכ מתפנה להכין שוקו ולחתוך עוגה. וההיא, יושבת בסלון, וצועקת,אמאאאא.... הבטחת לי שוקווווו..... בחייך ילדה, הרגע פתחתי את העיניים, תני לי להתעורר רגע. ושוב פעם היא צועקת מהקצה השני של הבית, אמאאאאאאא...... ואני לא עונה לה. כי לא בא לי לצעוק על הבוקר. בסוף אני ניגשת אליה, ואומרת לה בטון כועס (על הבוקר, כן? עוד לפני ששתיתי את הקפה הראשון), תגידי ילדה, מה יש לך? אני רוצה שוקו, היא אומרת בקול מתפנק. אני יודעת שאת רוצה שוקו, אבל הרגע קמתי אז תחכי בסבלנות. ותפסיקי לצעוק!!!! בקיצור, ככה על הבוקר היא מעלה לי את הסעיף. איזה כיף, אה? ושניה אחרי שסוף סוף התיישבתי עם הקפה שלי במרפסת, אחרי שהיא קיבלה את השוקו והעוגה שלה, הגדול קם. חיבוק ובוקר טוב, וכדי להקדים תרופה למכה אמרתי לו באסרטיביות ונחישות שהוא לא הבין מאיפה נחתה עליו, עוד מעט אני אכין לך שוקו. הוא הסתכל עליי במבט של אוקיי, הבנתי שהיא כבר עיצבנה אותך הבוקר, אבל אני מלאך ויש לי סבלנות אז הכל בסדר אמא. כן, כזה הוא. מלאך. רוב הזמן:)

די, בחיי, שילכו כבר לבית ספר. ולגן. לא יכולה לראות אותם כבר בבית. למרות שמכל אסטרטגיות היציאה האלו לא יצאה שום בשורה לכיתות ד׳ ומעלה. ולצערי, הוא בכיתה ד׳ כבר. המלאך... וכמה שהוא מלאך, להילחם איתו כל יום שיעשה את המשימות של הלמידה מרחוק? אין לי כוח. שיפעילו סמכות ומשמעת שם בבית ספר, ושישקללו את הציונים של המשימות מרחוק ושל מי שמגיש אותן בזמן, לציון הכללי. כדי שזאת לא תהיה אני שמכריחה אותו לשבת וללמוד ולעשות שיעורי בית, אלא הם.

בקיצור, אלו הם חיי. ובטח גם שלכן. מה שטוב לפחות בכל הסיפור הזה, זה שסוף סוף הגענו לזמן המיוחל הזה - ״ אחרי החג״! שזה אומר הרבה במושגים של המשבר הזה. ושבוע ההשקה של הקולקציה החדשה, עם כל החגים והעוצרים והסגרים האלה, ממשיך עד יום שבת. אז אני ממש ממליצה לכן לנצל את הקופון שמעניק לכן 15% הנחה על כל הפריטים החדשים. מי שלא ראתה או קיבלה את המייל, הקופון המדובר שצריך להזין בשורת הפרומו קוד הוא: אביב הגיע - והופ, ירדו לכן 15% מהחשבון. אז נצלוהו בחוכמה. בהנאה. ובשמחה.

ובנימה מבודחת זו, הרשו לי לאחל לכן מספר דברים: אחד, אחרי החג שמח, שני, סופשבוע טוב ושונה (משאר הימים) שלישי, שייגמר כבר, מהר!