Search

היום החמישים ותשעה

היום החמישים ותשעה.

אוי איזה מדינה דפוקה זאת, בחיי. המתווה הזה של משרד החינוך, בגנים, הזוי. בגן אחד לגננת יש דפים שהיא הדפיסה מבעוד מועד והורים ששכחו את הצהרת הבריאות, יכולים לחתום עליהם. בגן אחר, יש בכלל הצהרה על הדלת עם טבלה - כל הורה רושם את השם שלו וחותם. ובגן אחר, הגננת בלי להניד עפעף, שולחת אבא עם ילד הביתה (!!), כי שכחו להביא הצהרה חתומה. נו באמת!! אחרי חודשיים שלא היה גן, בשיא ההתרגשות לחזור לגן, את שולחת ילד בן ארבע הביתה, אחרי שעומד בתור בסבלנות ובהתרגשות כדי להיכנס לגן?! אין טיפת שיקול דעת? לא ברור לך שהמתווה הזה זה כסת״ח של הממשלה על המחדל שהיה פה במשך חודשיים?! אז שימי יד על המצח שלו, ותרגישי שאין לו חום. וכן, תחטאי אחכ את היד עם אלכוג׳ל אלוהים ישמור. מה זאת ההליכה העיוורת הזאת אחרי ההוראות? המטרה מצדיקה את כל האמצעים? ומה עם הנפש הרכה של הילד הזה? זה לא שיקול?! לא, אני פשוט בשוק מההתנהלות. רק שלא יעיפו אותי מהגן אחרי הביקורת שיש לי על ההתנהלות. מדינת טאליבן אמרנו? קיבלנו. ועוד מה היא ביקשה להביא לגן? פתקים עם ציור של נשיקה עליהם, כדי שאם הילדים יתגעגעו, יהיה להם ציור של נשיקה מההורים. אמרתי לה, יתגעגעו?? אחרי חודשיים שהם טיפסו על הקירות בבית ורק רצו ללכת לגן?? פתק עם ציור של רגל בועטת אני אשים לה. רק שתעוף לגן. מיותר לציין שזה לא הצחיק אותה. וגם לא את אף אחד מההורים

בקיצור הבנתן את העניין. חזרה לגן הקטנה, לגן הזוי עם מלא חוקים חדשים שאני שמה כסף שהגננות לא יצליחו לאכוף אותם. מתווה הזוי וסופר בעייתי.

אבל מה עניין שמיטה להר סיני? או במילים אחרות, מה הקשר בין מתווה הגנים של משרד החינוך לבגדים שאני עושה לכן? כי ככה זה, כשהיא בגן, אני יכולה לעבוד כמו שצריך. הראש שלי שקט. חמש שעות בלעדיה מרגישות כמו חודש עבודה, והתפוקה בהתאם. לא סתם אני עובדת בערב אחרי שהיא הולכת לישון. פתאום נהיה שקט ורגוע ואין מפריע.

והסבתות? ממשיכות לנצל את ״ צל הקורונה״ שמאפיל על כל רצון חבוי שלהם לעשות בייביסיטר ולעזור עם הקטנה. כנראה שהקורונה באמת החביאה טוב טוב את הרצון הזה. והן פשוט לא מוצאות אותו עכשיו:)

אז ככה אני מוצאת את עצמי ממשיכה להיות עם ילדה קטנה שהולכת לגן לחצי יום בחצי שבוע, ילד אחד שאין בכלל צפי באופק לחזרה למסגרת הלימודים, (יום בשבוע זה ממש לא נחשב), בלי סבתות שמוכנות לעזור (בחסות הקורונה, כן?), ועם עסק שברוך השם עובד אבל גוזל כל טיפת אנרגיה שנשארה לי אחרי הילדים. וככה הם רוצים להחזיר את המשק לפעילות?! איזו ממשלה דפוקה!

כן, אני קצת מלחמתית על הבוקר, מבטיחה שזה יעבור לי עד מחר:)


פוסטים קודמים בבלוג